פסק-דין בתיק סע"ש 53881-07-12

1.     לפנינו בקשת הנתבע - קיבוץ רמת רחל - למחיקת תביעת התובע בשל אי עזיבת התובע את ישראל בניגוד להצהרתו במסגרת בקשה לגביית עדות מוקדמת.

2.     הרקע לבקשה הינו כדלקמן:

                                 א.         התובע הינו עובד זר מתאילנד.

                                 ב.         ביום 29.7.12 הגיש התובע תביעה נגד הנתבע בה טען כי עבד אצל הנתבע מיום 21.6.07 עד ליום 6.7.12 ופוטר משתמה תקופת האשרה שהוצאה לו לשהייה בישראל. בתביעתו עתר התובע לתשלום פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, דמי הבראה, דמי חגים, פדיון חופשה, פיצוי בעד אי הפרשה לפנסיה ודמי כלכלה.

                                  ג.         בד בבד עם תביעתו הגיש התובע בקשה לגביית עדות מוקדמת. בבקשה, שנתמכה בתצהיר התובע, נטען כי התובע יעזוב את ישראל ביום 21.8.12 וצורף לה תצלום כרטיס טיסה. נטען שבהיעדר אישור הבקשה לגביית עדות מוקדמת, לא יוכל התובע לנהל את תביעתו.

                                 ד.         בית הדין נעתר לבקשה לגביית עדות מוקדמת וזו נשמעה ביום 8.8.12. בדיון הצהיר ב"כ התובע כי התובע יעזוב את ישראל ביום 21.8.12.

                                 ה.         ביום 3.9.12 הגיש ב"כ התובע הודעה לבית הדין בה הודיע כי "התובע עזב את הארץ וחזר למולדתו ביום 28.8.12 בהתאם למוסכם". להודעה צורף כרטיס טיסה לתאריך 28.8.12.

                                  ו.          ביום 12.9.12 הגיש הנתבע בקשה למחיקת התביעה בנימוק שבניגוד להצהרתו, התובע לא עזב את ישראל. בתגובה לבקשה זו הודיע ב"כ התובע כי:

1.     בהתאם לסיכום עם חברת היוגב, נציג מטעם החברה הופיע ביום 28.8.12 בשדה התעופה בן גוריון, כמו כן התובע באותו יום בשעה 18:00 עם המזוודות שלו.

2.     במעמד זה נפגש נציג חברת היוגב עם התובע, והוא מסר לו כרטיס הטיסה ליום 28.8.12 ע"מ לעזוב את הארץ.

3.     התובע אכן קיבל את הכרטיס ולמיטב ידיעתנו הוא עזב את הארץ לארץ מולדתו.

4.     אדגיש כי מאז אין כל קשר והטלפון שהיה ברשותו של התובע אינו זמין ואכן כנראה עזב את הארץ".

                                  ז.          בתגובה לתגובת התובע, הודיע הנתבע כי פנה למשרד הפנים בבקשה לקבל מידע בדבר עזיבת התובע את ישראל אך נענה שרק ב"כ התובע יכול להגיש בקשה כזו. בתגובה לכך הודיע ב"כ התובע כי אינו סבור שעליו לפנות למשרד הפנים נוכח האמור בהודעותיו הקודמות.

                                 ח.         ביום 27.9.12 ציווה בית הדין על משרד הפנים להגיש תעודת עובד ציבור שתתייחס לשאלת עזיבת התובע את ישראל. לבית הדין הוגשה תעודת עובד ציבור ממנה עלה שהתובע לא עזב את ישראל מאז כניסתו אליה ביום 21.6.07.

                                 ט.         בית הדין החליט ביום 30.9.12 לדחות את בקשת הנתבע למחיקת התביעה בשל כך שנסיבות אי יציאת התובע מישראל טעונות בירור, וציווה על התייצבות התובע לדיון ההוכחות שייקבע בתיק.

                                  י.          הנתבעת הגישה כתב הגנה ובדיון מוקדם שהתקיים בהליך ביום 28.4.13 הצהיר ב"כ התובע כי "התובע עכשיו בתאילנד, אנו בקשר איתו באמצעות קו לעובד" . ב"כ הנתבע טען כי התובע טרם עזב את ישראל ובית הדין ציווה פעם נוספת על משרד הפנים להגיש פירוט כניסות ויציאות של התובע לישראל וממנה.

                                יא.       ביום 15.9.13 הוגשה תעודת עובד ציבור של משרד הפנים ממנה עלה שהתובע טרם עזב את ישראל.

טענות הצדדים

3.     הנתבע בבקשתו טוען כי יש למחוק את התביעה מאחר ש"התובע עושה ככל העולה על רוחו, איננו מקיים החלטות בית הדין להתייצב לדיונים, מגיש בקשות שקריות ותצהירים שקריים לבית הדין ואף גורם לבאי כוחו להצהיר בשמו הצהרות שקר". על התובע ליתן את הדין על התנהלותו העבריינית, אשר אף נגועה בזלזול בבית הדין. מעבר לכך, לנתבע נגרם נזק בשל היעדר אפשרות לקבל עובד זר אחר במסגרת מכסת האשרות המאושרת לו.